הלוואי
שהיית פה לידי
לוקח את ידי
ומחזיק אותה בין ידייך.
הלוואי
שהיית פה לידי
ולוקח את ידי.
הלוואי
שהיית פה לידי.
אני מחכה ליום
אני מחכה ליום בו
הטרגדיות הקטנות שלי
יהפכו להיות
סיפורים מרגשים.
הם נוטים לעשות זאת,
אותם האנשים העתידיים.
אהבנו בשקט
אהבנו בחושך.
בין הצללים.
שאף אחד
לא יראה.
אהבנו בשקט.
בין גלי הצעקות.
שאף אחד
לא ישמע.
אהבנו מרחוק
דרך העיניים.
בין מבטיהם
של אנשים.
שאף אחד
לא ירגיש.
התרגלתי
אני מרגישה לפעמים
בעיניי הגדולות
הן לא מספיק.
הן מסוגלות לשים לב
לכל פרט קטן ברקע,
חוץ מאלייך.
אותך הן לעולם
לא מוצאות.
אולי אלייך
הם פשוט
התרגלו.
היא שמחה.
היא שמחה.
ועל אנשים
שמחים
פחות נהוג
לכתוב.
I scream your name
God
I scream out your name
God
In a field full of
Sunflowers.
I do it again
In a field full of
Tulips.
One last try
In a field full
Of roses.
You scream my name back
I can hear it
Your scream is like a soft mother's whisper
Telling people to be quiet while holding her newborn child.
That's how far you are from me
Your scream
Is a whisper.
עדיין לא
עדיין לא.
הרגע הזה
שעליו אנו
מדברים
לא מעט
עדיין לא
הגיע.
הוא יגיע,
אני לא
דואגת
וגם אתה אינך
צריך לדאוג.
הרגע הזה
עליו אנו חולמים
הוא יגיע,
הוא פשוט
עדיין לא.
גיבורים מתים
משהו קרה בשנים האחרונות, אנשים קצת התבלבלו. אנשים התחילו להאמין שגיבורים לא מתים, גיבורים חיים עד סוף הסיפור. כי הרי גיבורים הם החזקים, השורדים. מהגיבור אנו מקבלים השראה, הגיבור גורם לנו להרגיש, הגיבור מפעיל לנו את הראש, מדליק לנו את המחשבה. הגיבור לא יכול למות באמצע, כי הרי מוות שווה לחולשה. ואיזה מין גיבור זה גיבור חלש?
גיבורים מתים. כי גיבורים נופלים, ולא תמיד מצליחים לקום. גיבור הוא לא זה שנפל וקם, גיבור הוא זה שנפל ונתן את הכל בשביל לקום. אם הוא הצליח, הצליח. אם כשל, ניסה. הצלחה זה לא מה שהופך גיבור לגיבור.
אני לא מוכנה להאמין שאמא שלא הצליחה להגן על ילדיה היא פחות גיבורה מאמא שהצליחה. אני לא מוכנה להאמין שאישה שהצליחה להתגבר על פחד או חרדה, היא יותר גיבורה ממישהי שלא. אני לא מוכנה להאמין שאדם שבור ומרוסק הוא פחות גיבור מאדם שהצליח להדביק את החתיכות חזרה. מה לעשות שלא לכולם יש דבק.
גיבור לא שווה להצלחה. גיבור שווה לניסיון.
גיבורים מתים, הם לא חיים לנצח. גיבורים נכשלים, הם לא תמיד מצליחים. אך גיבורים מנסים. והם מנסים ומנסים ומנסים. והם ממשיכים לנסות. עד שהם מצליחים, או עד שהם לא. אך ההצלחה היא לא מה שקובעת שהם גיבורים.
גיבורים לא תמיד שורדים עד סוף הסיפור.
כי גיבורים, בדיוק כמונו, לפעמים מתים.
בריחה
בריחה היא מנחמת,
בריחה היא מרגיעה,
אך את חייבת ללמוד
לברוח מהבריחה.
בפעם הראשונה מזה שנים
ובפעם הראשונה
מזה שנים,
מישהו
פשוט הקשיב.
הוא לא
שאל שאלות,
לא הציע עצות.
לא ניסה להזדהות
לא ניסה לנחם.
הוא פשוט
הקשיב.
לטיפות על הבד,
לפעימות הלב
המהירות,
לנשימות הכבדות.
בפעם הראשונה
מזה שנים.
