תעזבי

אני צריכה
שתעזבי.
אני יודעת
שנהינו קרובות,
בלתי נפרדות.
אבל את
מוכרחה לעזוב.
יש מחשבה חדשה
שמשתוקקת להיכנס
אל תוך ראשי,
אך אינה יכולה להיכנס
מבלי שתעזבי.

אני צריכה שתעזבי.
בבקשה.
בשבילי.

התרגלה


בפעם הראשונה
היא ביקשה סליחה,
בפעם השניה
היא סלחה,
בפעם השלישית
היא נתנה הזדמנות נוספת,
בפעם הרביעית
היא איימה ללכת,
בפעם החמישית
היא נתנה הזדמנות אחרונה,
ובפעם השישית
היא התרגלה.

קורא יקר,

קורא יקר,
אם אתה קורא את זה
סימן שאני צריכה
לצעוק
לבכות
לשבת בדממה על הרצפה
בשקט
לשיר עד שנגמר לי האוויר
לרקוד עד שרגליי
לא מסוגלות יותר לעמוד.

קורא יקר,
אם אתה קורא את זה
סימן שאינני עושה
את מה שאני צריכה לעשות.

When she smiles

"When she smiles, I feel like my feet are dancing"
In a pool full of little fish
Dancing with their mesmerising scales that cover their little fragile bodies, around my little fragile toes.
The butterflies inside my stomach joining the ball by flipping their fragile wings against my fragile stomach.
The wind slowly and gently , combined with my hair in  a slow though passionate valse. Carelessly.

The goose
Bumps
Exposed them too to the dance moves,
Begin Step dancing with care, all over my fragile skin, creating small foot steps of joy.

When she smiles,
I feel like The whole world is dancing.

חסרה

את חסרה לי,
כל כך חסרה.
רק מלחשוב עלייך,
רק אם מישהו
מזכיר אותך,
אני בוכה.
והלאווי ויכולתי
לכתוב עלייך
בשפה גבוהה
שיר מלא בכאב,
אבל אני פשוט
לא מצליחה.
כי רק מלחשוב
עלייך
אני חוזרת להיות
אותה הילדה
הקטנה.
והעולם כה גדול
ואת כל כך
חסרה.

קורא יקר;

קורא יקר,
אם אתה קורא את זה
סימן שאני צריכה
לצעוק
לבכות
לשבת בדממה על הרצפה
בשקט
לשיר עד שנגמר לי האוויר
לרקוד עד שרגליי
לא מסוגלות יותר לעמוד.

קורא יקר,
אם אתה קורא את זה
סימן שאינני עושה
את מה שאני צריכה לעשות.

ולחשוב שפעם

ולחשוב שפעם
הייתי נהנת
מטעמו המר
של קפה
שחור
בבקרים שטופי
שמש.
ולחשוב שפעם
הייתי נהנת
מטעמו המר
של קפה
שחור
עם שתי כפיות
סוכר
בבקרים.
ולחשוב שפעם
הייתי נהנת
מטעמו המר
של קפה
שחור
עם ארבע כפיות
סוכר.