לחיי השירים

לחיי השירים
שנכתבו ברגעי שמחה
וגורמים לנו לשמוח.
לחיי המנגינות
היפות
אשר גורמות לנו
לראות את יופיו
של העולם.
לחיי המילים
המרכיבות סיפורים
הגורמים לנו לחלום.
ולחיי כל אותם האנשים
אשר גורמים
לכל זה לקרות.

התרגלתי

אני מרגישה לפעמים
בעיניי הגדולות
הן לא מספיק.

הן מסוגלות לשים לב
לכל פרט קטן ברקע,
חוץ מאלייך.

אותך הן לעולם
לא מוצאות.

אולי אלייך
הם פשוט
התרגלו.

עדיין לא

עדיין לא.
הרגע הזה
שעליו אנו
מדברים
לא מעט
עדיין לא
הגיע.
הוא יגיע,
אני לא
דואגת
וגם אתה אינך
צריך לדאוג.
הרגע הזה
עליו אנו חולמים
הוא יגיע,
הוא פשוט
עדיין לא.

גיבורים מתים

משהו קרה בשנים האחרונות, אנשים קצת התבלבלו. אנשים התחילו להאמין שגיבורים לא מתים, גיבורים חיים עד סוף הסיפור. כי הרי גיבורים הם החזקים, השורדים. מהגיבור אנו מקבלים השראה, הגיבור גורם לנו להרגיש, הגיבור מפעיל לנו את הראש, מדליק לנו את המחשבה. הגיבור לא יכול למות באמצע, כי הרי מוות שווה לחולשה. ואיזה מין גיבור זה גיבור חלש?
גיבורים מתים. כי גיבורים נופלים, ולא תמיד מצליחים לקום. גיבור הוא לא זה שנפל וקם, גיבור הוא זה שנפל ונתן את הכל בשביל לקום. אם הוא הצליח, הצליח. אם כשל, ניסה. הצלחה זה לא מה שהופך גיבור לגיבור.
אני לא מוכנה להאמין שאמא שלא הצליחה להגן על ילדיה היא פחות גיבורה מאמא שהצליחה. אני לא מוכנה להאמין שאישה שהצליחה להתגבר על פחד או חרדה, היא יותר גיבורה ממישהי שלא. אני לא מוכנה להאמין שאדם שבור ומרוסק הוא פחות גיבור מאדם שהצליח להדביק את החתיכות חזרה. מה לעשות שלא לכולם יש דבק.
גיבור לא שווה להצלחה. גיבור שווה לניסיון.
גיבורים מתים, הם לא חיים לנצח. גיבורים נכשלים, הם לא תמיד מצליחים. אך גיבורים מנסים. והם מנסים ומנסים ומנסים. והם ממשיכים לנסות. עד שהם מצליחים, או עד שהם לא. אך ההצלחה היא לא מה שקובעת שהם גיבורים.
גיבורים לא תמיד שורדים עד סוף הסיפור.
כי גיבורים, בדיוק כמונו, לפעמים מתים.

בפעם הראשונה מזה שנים

ובפעם הראשונה
מזה שנים,
מישהו
פשוט הקשיב.
הוא לא
שאל שאלות,
לא הציע עצות.
לא ניסה להזדהות
לא ניסה לנחם.

הוא פשוט
הקשיב.
לטיפות על הבד,
לפעימות הלב
המהירות,
לנשימות הכבדות.

בפעם הראשונה
מזה שנים.

לא מפסיקה לרוץ

זהו סיפור קצר על מישהי שלא מפסיקה לרוץ.
היא קמה בבוקר, והדבר הראשון שהיא עושה הוא לרוץ. מהר. כמה שיותר. רחוק. היא רצה כל היום לכל מקום. לפעמים באמצע הדרך מצטרפים אליה אנשים נודדים לריצה, ולפעמים היא מצטרפת לאנשים הרצים מלפניה. לפעמים רצים אחריה כלבי רחוב שרואים את הריצה כמשחק תופסת. אך רוב הזמן היא פשוט רצה לבדה. היא לא בורחת, זאת לא ריצת בריחה. היא גם לא מאחרת, זאת לא ריצה כנגד הזמן. זאת ריצה למען הריצה. זאת ריצה שמטרתה להיות מהירה. היא לא רוצה בהכרח להגיע לשום מקום מסויים, היא פשוט רוצה להמשיך להתקדם קדימה, כמה שיותר. מהר. כמה שיותר רחוק.
היא רצה כל היום עד שהיא מתעייפת מלרוץ. וכשהיא מתעייפת, היא שבה לביתה בהליכה. כפות רגליה כואבות ושרירי רגליה מכווצים.
בביתה מכינה כוס תה ואמבטיה חמה, בה היא נכנסת עם ספר פנטזיה. מסביבה שקט של לילה מלווה בצלילי נשימות שלה ושל שכניה. בתום האמבטיה היא נכנסת למיטה בידיעה שמחר היא תקום שוב על רגליה, ותתחיל לרוץ שוב. ושוב היא לא תדע לאן, ושוב לא יהיה לה אכפת. העיקר לרוץ מהר. כמה שיותר. רחוק.