תגית: אנשים

איזו שעה יפה לכתיבה.
שעת חושך, בה הכותבים כותבים על אור.
שעת פחד, בה הכותבים כותבים על אומץ.
שעת יאוש, בה הכותבים מתארים
את יופיים של הכוכבים.
שעת כאב, בה הכותבים מקריבים את דפיהם
בכדי לספוג את הדמעות,
ולאסוף את רסיסי הלב.
איזו שעה נפלאה לכתיבה.
שעה מלאת חששות,
מלאת חיים,
מלאת אנושות.

לחיי השירים
שנכתבו ברגעי שמחה
וגורמים לנו לשמוח.
לחיי המנגינות
היפות
אשר גורמות לנו
לראות את יופיו
של העולם.
לחיי המילים
המרכיבות סיפורים
הגורמים לנו לחלום.
ולחיי כל אותם האנשים
אשר גורמים
לכל זה לקרות.

אני מחכה ליום בו
הטרגדיות הקטנות שלי
יהפכו להיות
סיפורים מרגשים.

הם נוטים לעשות זאת,
אותם האנשים העתידיים.

משהו קרה בשנים האחרונות, אנשים קצת התבלבלו. אנשים התחילו להאמין שגיבורים לא מתים, גיבורים חיים עד סוף הסיפור. כי הרי גיבורים הם החזקים, השורדים. מהגיבור אנו מקבלים השראה, הגיבור גורם לנו להרגיש, הגיבור מפעיל לנו את הראש, מדליק לנו את המחשבה. הגיבור לא יכול למות באמצע, כי הרי מוות שווה לחולשה. ואיזה מין גיבור זה גיבור חלש?
גיבורים מתים. כי גיבורים נופלים, ולא תמיד מצליחים לקום. גיבור הוא לא זה שנפל וקם, גיבור הוא זה שנפל ונתן את הכל בשביל לקום. אם הוא הצליח, הצליח. אם כשל, ניסה. הצלחה זה לא מה שהופך גיבור לגיבור.
אני לא מוכנה להאמין שאמא שלא הצליחה להגן על ילדיה היא פחות גיבורה מאמא שהצליחה. אני לא מוכנה להאמין שאישה שהצליחה להתגבר על פחד או חרדה, היא יותר גיבורה ממישהי שלא. אני לא מוכנה להאמין שאדם שבור ומרוסק הוא פחות גיבור מאדם שהצליח להדביק את החתיכות חזרה. מה לעשות שלא לכולם יש דבק.
גיבור לא שווה להצלחה. גיבור שווה לניסיון.
גיבורים מתים, הם לא חיים לנצח. גיבורים נכשלים, הם לא תמיד מצליחים. אך גיבורים מנסים. והם מנסים ומנסים ומנסים. והם ממשיכים לנסות. עד שהם מצליחים, או עד שהם לא. אך ההצלחה היא לא מה שקובעת שהם גיבורים.
גיבורים לא תמיד שורדים עד סוף הסיפור.
כי גיבורים, בדיוק כמונו, לפעמים מתים.