מחלה נדירה

לב שבור היא מחלה נדירה.
לא בגלל שחולים בה לעתים רחוקות.
ממש לא.
אלא בגלל,
שלא משנה כמה פעמים תחלה במחלה,
הגוף שלך לעולם לא ילמד איך להתמודד איתה.
הגוף לא זוכר איך להחלים ממנה.
משום מה, כשזה מגיע למחלה הזאת
הוא שוכח
את כל מה שהוא אי פעם למד.
שוכח מה עשה בפעמים הקודמות.
שוכח איך נלחם בה.

לב שבור היא מחלה נדירה.
ברוב המחלות אנו נמנעים מלהדבק,
אבל במחלה הזאת
לא אכפת לנו להדבק, אנחנו אף מחפשים
להדבק בה.
כמו הגוף שלנו, אנו גם שוכחים.
שוכחים את הכאב הבלתי נסבל אשר מרסק
את לבנו לרסיסים קטנים,
בלי היכולת להדביק אותם בחזרה.
אנו שוכחים את הסכין החדה בבטן,
את תחושת האובדן,
אנו שוכחים את הנשימות הקצרות המלווות
בהתקפי חרדה.
אנו שוכחים את הרגשת הלבד.
הרגשת החוסר תקווה.

לב שבור היא מחלה נדירה.
זו המחלה הותיקה ביותר בעולם.
המחלה שהכי הרבה אנשים חלו בה.
המחלה שהכי הרבה אנשים חולים בה.
ובכל זאת,
מחלה ללא תרופה.
ללא משחה שתפחית את הכאב,
ללא דבק מיוחד שיעזור להדביק בחזרה רק את הרסיסים הקטנים.
ללא חיסון שיוכל למנוע את הלב השבור הבא,
ללא כדורי הרגעה.

לב שבור היא מחלה נדירה.
לא בגלל שחולים בה לעתים רחוקות.
ממש לא.