מחבר miakatz1

מה אומרים למישהו
שלא רוצה
שלא רוצה להיות
שלא רוצה להיות פה.
שנמאס לו
שיודע שנמאס לו.
מה אומרים למישהו
כי הרי
חייבים להגיד לו משהו
חייבים לעטוף אותו במילים
במילות אהבה
אבל באילו מילים
באילו מילים עוטפים
אדם
שלא רוצה
להיות.

אהבות אסורות
מהן יש כמה.
יש את האהבה הידועה
שהתממשה בעבר
אך נאסר עליה להמשיך ולהתממש בעתיד
וכל הנותר ממנה הן זכרונות

יש את האהבה שתתממש בעתיד
אך ברגע זה
כעת
נאסר עליה להתממש
ובבטן מרגישים את הפרפרים
ובבו בזמן מרגישים את הסכין בלב

ויש את האהבה
האהובה עליי מכל
האהבות האוסורות,
האהבה שמותר להרגיש ולחשוב
אך אסור לספר על קיומה
בראש רצים מלא סיפורים
המעלים על פנינו חיוך
וגם פה קיימים פרפרים וסכינים
אך באהבה הזו הפרפרים מתעופפים
בתוך כלוב שרק לך יש גישה
והסכינים שמורים במגירה
שרק לך יש גישה.

הוא לא מבין.
אם הוא לא מבין,
הוא לא יאהב.
אם הוא לא יאהב,
הוא לא יבין.

אנחנו רואים אהבה
וכשרואים
כותבים אהבה.
אנחנו חשים אהבה
וכשחשים
כותבים אהבה.
אנחנו מרגישים אהבה
וכשמרגישים
מחבקים חזק את אהבה.

אנחנו מאבדים אהבה
וכשמאבדים
כותבים אהבה.

תני לה רגע
לנשום
לעכל
לבכות או לצעוק
לשתוק.
ואז כשהיא מסיימת
תני לה רגע
אפילו יותר מאחד
לצחוק
ולצחוק
איתך

I wish you
To fall
Just so you can see
How
When you fall
The world doesn't stop spinning
When you fall
Ideas don't stop spreading
When you fall
People don't stop talking
When you fall.
I want you to see
How
When you fall
It hurts
For a day
Maybe two
And then
Everything goes back to normal.
You continue to walk,
Or run
Or crawl
Just like you did
Before
The
fall.

עלייך להבין שירה.
כי אם לא תעשה זאת,
אתה לא תבין אותי.
ואם לא תעשה זאת,
אני אקום.
אני אשוטט בחדר
בניסיון למצוא מילים וחרוזים
בזמן שעינייך מחפשות
היגיון בדבר.

הנה לך שבריר שניה
של נחת
של תקווה.
של אהבה
של שלווה.
הנה לך שבריר שניה
של מנוחה
של נשימה עמוקה.
הנה לך רגע
בין הבית לעבודה
בין טירוף אחד לטירוף אחר
בין רגש עז לרגש עז
של הפסקה.

How lucky am I
To be able to enjoy tea.
Its color,
Its taste,
Its scent.

We are gathered here today
That's what that girl tells herself
Repeatedly
Everyday.
In her head,
We are gathered here today.
We are gathered here today,
In loving memory.
She tells herself everyday.
In loving memory
She repeats it in her head,
Everyday.
Not brave enough to reach the end of the sentence,
In loving memory
She stops.
The tears hot on her cheeks cold on the tip of her tongue.
She swallows hard
Those cold tears cooling her stomach.
Trying again to reach the end
Of that sentence.
In loving memory
She can't.
Again
We are gathered here today
In loving memory
She won't.
Again
We are gathered here today
In loving memory
The tears continue to come
Showing no sign of stopping.
Again.
In loving
Again.
In loving memory
Again
Memory
Again
We are gathered
Again
Today
Again
Again
Again
Again.
We are gathered here today in loving memory
She reached the end.

"We are gathered here today in loving memory of that girl."