מה עושים עם הדימומים?

הרופא היה מעט מבולבל,
הוא לא ידע מה לעשות כשנכנסתי אליו למרפאה.
הוא ראה את כתמי הדם הקטנים על חולצתי ומכנסיי,
אך כמו שאמרתי
הם היו קטנים.
חתכים קטנים של אדם מגושם.
הוא הביט בי מקרוב
וביצע בדיקות.
הלב שלי בסדר,
כך הוא טוען, למרות שזה שקר מוחלט.
והריאות גם בסדר,
עם זה אני יכולה להסכים.
"אז מה עושים עם הדימומים?" אני שואלת.
"הם יחלימו לבד",
הוא עונה לי.
ואני רק חושבת לעצמי בראש:
"זה מה שאומרים לי כבר שלוש שנים".
הוא מקשקש קשקוש לא מובן על דף ומושיט לי אותו.
"יום טוב" הוא אומר לי.
"יום טוב" אני משיבה עם גיחוך.