לדבר אהבה

לפני כשנתיים נתקלתי בשיר ששינה חלק גדול מהתפיסה שלי בנוגע לדרך בה אני רואה אהבה. זהו שיר ששם המשורר אינו ידוע לי, כך שלעולם לא אוכל להודות לו על הרגשות שהעניק לי, אז את שמו אינני זוכרת או אזכור לעולם, אך כן אזכור את המשפט שאיתו סיים את השיר: "ולדבר על שינויים היה לדבר אהבה".
החיים הם דינאמים, הם משתנים כל הזמן, בין אם שינויים שאנו דחפנו לכך שיקרו, או פשוט שינויים שהחיים החליטו בעצמם שהכרחיים. אנו חווים שינויים ביום יום, שינויים קטנים שאנו אפילו לא שמים לב אליהם. הרי באיזשהו שלב הפך הקיץ לחורף, והיום ללילה. משוקו התחלנו לשתות קפה, ושוקולד החלב הפך למריר. שינויים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, חיים ללא שינויים הם לא חיים. ולמרות זאת, שינויים זה לא מושג קל, במיוחד לא באהבה. כמו בחיים, גם באהבה מתרחשים שינויים. בסופו של דבר, אהבה מורכבת מאנשים, ואנשים מורכבים משינויים. ולפעמים, ישנם שינויים פחות נעימים. למשל כאשר מצב הצבירה של הקרחונים משתנה והופך למים. או כאשר מבטו של אדם מוכר משנה את צורתו.

חזרה למשפטנו.
ולדבר על שינויים היה לדבר אהבה.
שינויים הם החיים, ברגע שאת חווה שינויים עם אדם, ברגע שאת מדברת איתו על שינויים עתידיים, הוא הופך להיות חלק מחייך.
אנחנו בתקופת שינויים. תקופה מלאה בכאבים קטנים שבין סדקיהם משתררת לה אהבה. תקופה שבה הזרות המוכרת מפעם מתחילה לצוץ חזרה, תקופה בה העיניים נמנעות מלהביט מהפחד למצוא אדם לא מוכר לפנינו. תקופה בה הלב מנסה שלא להרגיש, גם אם זו אהבה, בכדי לא להרגיש כאב.